תומר בן חורין (20 ביולי 1983 – 15 במרץ 2020) היה דוקטורנט בתכנית למדע טכנולוגיה וחברה בבר אילן בשנים 2018 - 2020.

​

תומר היה אדם פורה וברוך כשרונות. הוא פעל במגוון רחב של תחומים: ציור, אמנות, צילום ומשחק. עבודות האמנות של תומר הוצגו בין השאר בגלריית המעיין בקיבוץ מעיין צבי ובפסטיבל SoLow. כשחקן זכה להופיע לא רק בשורה ארוכה של קליפים, סרטונים ופרסומות, אלא גם במגוון מחזות וסרטים ישראלים קצרים. בין השאר שיתף פעולה עם הבמאים ישראלי המאירי, אלעד קידן, אדם סנדרסון, שמעון אדף, ועודד רסקין.

​

בדרכו של תומר בעולם האקדמי זכה לקבל שורה של פרסים וציונים לשבח. תומר התחיל את דרכו בלימודי התואר הראשון בהנדסת חשמל בטכניון ולאחר מכן החליט לפנות לתחום הרוח, כשהוא זוכה לתואר ראשון בהצטיינות דיקאן בחוג להיסטוריה כללית של אוניברסיטת חיפה, שם למד כחלק מתכנית 'אופקים' למצטיינים'. לאורך השנים זכה בפרסים שונים, וביניהם פרס קרן ענבר לעבודות עיון ומחקר בתחום ההתמודדות הטרור, על עבודה שכתב על "אמנות בזמן טרור: יצוגי טרור בקומיקס" (2013) ובפרס העבודה המצטיינת של החוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת חיפה (2014) עבור עבודה שעסקה ב"תהליך עיצוב הסמל הלאומי של ארה"ב כמראה לתהליך עיצוב הרפובליקה." ב-2017, סיים תומר את לימודי התואר שני כמצטיין דקאן בחוג להיסטוריה כללית של אוניברסיטת חיפה. ב-2018 התחיל את לימודי הדוקטורט שלו באוניברסיטת בר אילן, כשהוא ממוקד בנושא "המעבר ממחשב תעשייתי למחשב אישי," מחקר אותו לא זכה לסיים.

ב-15 למרץ 2020, בזמן חופשת פרטית במקסיקו, טבע תומר למוות אל מול חופי קנקון. הוא הותיר אחריו שני הורים, אח ואחות. משפחתו החליטה להוציא לאור ספר ילדים שכתב בתקופת חייו האחרונה בשם "גברת גם וגם ומר לא זה ולא זה". הצייר ציבי גבע, שאצלו למד בן חורין את עקרונות הציור, החליט להקים תערוכה לזכרו שתוצג בסתיו 2020 ביפו.

​

תומר בלט באינטנסיביות שלו ובכך שפסע בשביל שלו ולא של אחרים, מחזיק מצפן פנימי ייחודי, לא מתפשר, ספוג באמת שלו. הוא היה מחפש (במלעיל), נפש מיוחדת, יצירתית ומבריקה. קהילת התכנית למדע, טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר אילן כואבת את לכתו.